IL Frassinello

דנה ואני. אני ודנה.

המשך קריאה

דנה ואני. אני ודנה.

השבוע הלכתי עם בת זוגתי לעתיד גם אשתי לקניות, ורק שעשינו קניות הבנתי שאנחנו מתחתנים.

זה לא פעם ראשונה שאנחנו הולכים לקניות, לא בסדר גודל כזה של מאות שקלים לכל השבוע וגם לא קנייה רגילה של דירה או לא יודע מה. אבל רק השבוע זה התחוור לי כשעברנו באחד המסדרונות ושאלתי אותה מרחוק, צעקתי לה יותר נכון, "דנה, אנחנו צריכים חומר ניקוי לכיור ? ", רק אז הבנתי עד כמה אני עמוק בבוץ.

לא סתם, אני צוחק. אבל זה סוג של בוץ טובעני. האמת שהבוץ הזה כבר 7 שנים מבעבע לו. וכמה שלא דיברנו על חתונה בעבר, אם זה בהתחלה, בפעם הראשונה שמדברים על חתונה, אז יש קטע כזה שכל אחד מבני הזוג אומר את דעתו מה הוא חושב על חתונה. ובאמת אני הייתי קבור בדעה שלי ומחופר טוב מאוד מתחת לטוענה שמבחינתי להתחתן זה רק בגיל 30 ומעלה, כלומר להתחתן, כמובן עם מישהי שאתה אוהב ושמבחינתך היא האחת, אבל לא רק זה, אלא גם קודם כל להקים איזשהו בסיס, איזה יסוד, קריירה, עבודה קבועה, כמות של כסף נאה ורק אז לחפש הצללה לאירועים מחירים זולים בשביל החתונה. וכן הלאה.. וכך חשבתי בזמנו, וכך חשבתי גם במהלך השנים, גם כשהשעון הביולוגי של חברתי תיקתק כמה פצצה מתקתקת, ואפילו גם, אתם יודעים מה, כשאני רואה מסביבי את כל החברים שלי מתחתנים.

והיא. היא כמו כל הבנות. ובעיקר כמו אימא שלה, שזה משהו. זה יכול להטריף אותי. אני יכול להתווכח איתה שעות ואפילו בתור של הקניות התווכחנו על כמה שהיא דומה לאימא שלה. והיא. כדי להחזיר לי- הזכירה לי כמה אני דומה לאבא שלי. אבל באמת שהיא לא שונה מאימא שלה, שחושבת שצריך להתחתן וכמה שיותר מהר. אפילו היו לי שיחות עם אימא שלה על זה. כן! עד כדי כך. "למה אתם לא מתחתנים כבר? ", ו"מה יהיה איתכם?". כאילו לנסות להלחיץ אותנו. ואני אמרתי לדנה מהתחלה, שאם עושים את זה- אז עושים את זה מאהבה או של עושים את זה בכלל.

פרטים באתר דוממוד

IL Frassinello

מקווים שנהנתם מהאתר שלנו

צור קשר